Back
BackToMain
PrevMode
Mode

 

 

ליבי במזרח/יהודה הלוי

לבי במזרח / יהודה הלוי

שאלה מבחינת הבגרות

א: מה הוא הניגוד העומד במרכז השיר שבחרת? כיצד עמדת הדובר באה לידי ביטוי בלשון הציורית המעצבת ניגוד זה?

ב: הדגם והסבר שלושה מבין ה"קישוטים" בשיר:

תפארת הפתיחה, צימוד, חרוז מבריח, אקרוסטיכון.

הצעת תשובה:

השיר ליבי במזרח בנוי על ניגודים

הניגוד העומד במרכז השיר שבחרתי "ליבי במזרח" מתחיל כבר בבית הראשון של השיר.

 הדובר מציג את הניגוד באמצעות תיאור המצב הפיזי והנפשי בו הוא נמצא "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב". הדובר מתאר קרע בין הגוף ללב כתוצאה מהריחוק מציון(מזרח), הגוף נמצא הרחק במערב(ספרד) והלב נמצא במזרח(ציון). הדובר אף מדגיש את הניגוד בהגזמה באמירתו "בסוף מערב", בהמשך הדובר מפרט את מקום הימצאו באופן שלילי ואומר "ציון בחבל אדום ואנכי בכבל הרב", למרות העובדה שציון נשלטת ע"י הנוצרים וספרד ע"י הערבים. הדובר מדגיש את רצונו העז לעלות לציון, זאת אנו רואים ע"י שימוש בצימודי לשון "חבל" ו"כבל", חבל הוא איזור(חבל ארץ) ו"כבל" כבלים מלשון כבול בכנפיו. כך הדובר ממחיש לנו את הרגשתו הפיזית והנפשית. הדובר מתבטא בלשון ציורית כדי להביע את עמדתו את עמדתו ואומר, "יקל בעיני עזב כל טוב ספרד, כמו יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב". למרות כל הטוב שמציעה ספרד ולמרות מצבו המבוסס מכריז הדובר כי יקל בעיניו לעזוב את ספרד כפי שיקר בעיניו לראות את האפר בית המקדש הנחרב(ציון).

הקישוטים בשיר 

 1: בשיר תפארת הפתיחה מתקבלת מן החרוז הפנימי בבית הראשון, "מערב יערב".

2: צימוד: "כבל", "חבל"(צימוד שונה), משמעות שונה מערב/יערב/ערב, חבל/כבל.

חרוז מבריח: המילים המחורזות מסתיימות באותו עיצור מערב, יערב, ערב, נחרב.

בשיר "ליבי במזרח" הדובר השר בחר להמחיש את תחושתו בשיר, בניגודים ובקשוטים לשוניים.

   

ליבי במזרח/יהודה הלוי

שאלה מבחינת הבגרות

מהי החוויה המובעת בשיר שבחרת? ציין והדגם שלושה אמצעים אמנותיים המופעים בשיר.

הצעת תשובה

החוויה העומדת במרכז השיר היא  חווית ייסוריו וגעגועיו של הדובר לארץ ישראל.

השיר הוא שיר צייו בנוי משלושה בתים בכל בית דלת וסוגר.

בבית הראשון -מתאר את סערת רגשותיו וגעגועיו לצייו ועל שאינו מסוגל להנות המהנאות החיים, כל עוד הוא נמצא בספרד וליבו במזרח, הדובר מרגיש חצוי לבו ומחשבותיו בארץ ציין כאשר פיסית הוא נמצא במערב (ספרד). "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"

בבית השני- המשורר שואל את עצמו איך אקיים את הנדרים שלי (לעלות לארץ ישראל) , בשעה שציין נמצאת תחת שלטון נוצרי , ואני נמצא תחת שלטון המוסלמים (בספרד).

בבית השלישי - אומר המשורר יהיה קל לי לעזוב את כל הטוב שספרד נותנת לי, כמו שיהיה יקר לי לראות את ארץ ישראל ולאות את בית-המקדש שנחרב, "דביר נחרב"  בית המקדש קודש הקודשים.

האמצעים האמנותיים המופעים בשיר מדגישים את החוויה הם: תקבולות וניגודים: "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", "ציין בחבל אדום ואני בכבל ערב"  " יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד, כמו יקר בעיני עפרות דביר נחרב".

אמצעים אמנותיים נוספים -צימודים: "חבל" "כבל" ( חבל- חבל ארץ, כבל- כבול למקום ) הצימוד בא להדגיש את הניגוד בין המלים. "יקל"  "ויקר"  הדובר מדגיש את נכונותו לעזוב את העושר בספרד למען חורבות בית המקדש.   כמו כן יש בשיר שאלות רטוריות שאין להן מענה " איך" "ואיכה" ( ארמוז מקראי ממגילת איכה) אשלם נדרי ואסרי, בעוד ציין בחבל אדום ואני בכבל ערב?

האמצעים האמנותיים שציינתי באו להדגיש ולהעצים את חווית היסורים והגעגועים של המשורר לציין.